בזבוז אנרגיה וכסף


הם לא נולדו סתומים....

המים בארץ מוגדרים כ"קשים" ו"קשים מאוד" , כלומר עשירים במינרלים סידן ומגנזיום.המינרלים הללו מומסים במים ובטמפרטורה של מעל   C º    57 הסידן מתגבש והופך להיות אבן קשה, שמצטברת בצנרת, על גופי חימום שונים, במחליפי חום, ובשאר המקומות בהם יש זרימת מים.


במקומות שונים ברחבי הארץ, האבנית מופיעה גם בטמפרטורות נמוכות וגורמת נזקים: בצנרת ואביזרים של מים קרים, בטיפניות בלולים, במזרונים לחים, בפולסאטורים ועוד.



תמהיל זכתה במכרז משרד התשתיות לביצוע מחקר השוואתי למדידת התייעלות אנרגטית המושגת מטיפול נכון באבנית


אבנית הקשה מתגבשת בקלות בכל סוגי הצנרת, ולאט לאט סותמת אותה ומורידה את קוטר מעבר המים עד לסתימה מוחלטת של הצנרת.


(ההבדל בין סוגי הצנרת משפיע על קצב הדבקות האבנית ולא על עצם הידבקותה).



אבנית = בזבוז אנרגיה וכסף

האבנית מתגבשת גם על גופי החימום בדוד החשמלי, בקולטי השמש, במכונת הכביסה, בקומקום, במחליפי חום, בראשי המלקחת ובברזים ומקצרת את אורך חייהם.


על גופי החימום מתגבשת אבן קשה, שהיא בעצם חומר מבודד ולכן אנחנו מחממים אבן במקום לחמם מים ומשקיעים הרבה יותר כסף ואנרגיה לצריכת חשמל/ סולר/דלק/גז ומפסידים את אנרגיית השמש, שלא מגיעה לצרכן בגלל צינורות סתומים.


סתימת מעברי מים, החל מהקוטר הקטן ביותר של דיזות בברזים ועד צינורות בקטרים גדולים להספקה עירונית, מעלה משמעותית את התשלום עבור הולכת מים והשקעת אנרגיה להספקתם.



  • ההוצאות הכספיות לחימום בחשמל, בדלק ובגז עולות הרבה יותר מהדרוש.
  • הוצאות האחזקה גבוהות מאוד ונגרמות עקב בלאי גדול, ואיתם גם פרמיית הביטוח וההשתתפות העצמית.
  • מחיר החידוש של הצנרת, גופי החימום, הדודים, הקולטים, הקרמיקה, שטיחים וריהוט וכדומה - כרוך בהוצאה כספית עצומה ומיותרת.
  • חיסכון לאומי מהתייחסות לאבנית